סיוע לנשים עגונות 

הבעל נהרג במלחמה, מקום קבורתו לא נודע....

איש נחטף- אין סימנים מזירת האירוע ושום קצה חוט לא נראה באופק...

הבעל נסע לפגישות עסקיות בחו"ל- אך לא חזר- עקבותיו נעלמו כאילו בלעה אותו האדמה....

לא פעם נתקלים בידיעות חדשותיות כאלה ואחרות. בשבילנו זה סקופים אבל יש מי שחי בסרט הזה...

המשותף לכל המקרים הללו הן הנשים שנשארו בבית. לפי ההלכה על מנת לשחרר אישה מקשר נישואין גם בנסיבות טרגיות של מות הבעל, מוכרחים לדעת מה קרה לו ומה עלה בגורלו. במידה והבעל נעלם- האישה נקראת עגונה. היא אינה יכולה להינשא מחדש ולהתחיל פרק אחר בחיים.

כדי לצאת מהמבוך הקושר אישה לבעלה גם אם הבעל נעלם או מת בנסיבות לא ידועות, צריכה האשה לעבור הליך משפטי בבית הדין הרבני שבו יש צורך להוכיח את מותו של הבעל ואת עצם העובדה המצערת- הוא לא יחזור שוב לעולם...

בארצנו הקטנה למודת המלחמות והסבל, נשים רבות וצעירות, מוצאות עצמן עגונות בגיל צעיר כשעוד כל החיים לפניהם.

העמותות השונות המטפלות בנושא העגונות, מפעילות מערך שלם שמטרתו לעזור לנשים עגונות לצאת מהמצב המעגן אותם לבעל שאיננו- כדי שהן יוכלו להינשא מחדש. בעמותה פועלות טוענות רבניות שתפקידן לייצג את האשה בבית הדין הרבני (תפקיד מקביל לעורכי דין בבתי הדין האזרחים). ביחס אישי ואוהב הן מלוות על ידי צוות מקצועי ורגיש כדי להשתחרר מהעגינות ולצאת לחיים חדשים. המטרה היא לנסות ולעזור לנשים העגונות למצוא היתר על פי ההלכה היהודית להינשא מחדש או לחלופין, לסייע הן על ידי משאבים והן על ידי חקירה למצוא את עקבותיו של הבעל.

במאמר מוסגר, יצויין, שלא תמיד הבעל באמת נעלם, לפעמים הדבר נעשה ביוזמתו בין השאר משום שאינו מעוניין לתת גט לאישתו מסיבות שונות.

במקורות היהודיים, אישה נקראת גם בית, בשביל כל אישה- בית זה העוגן – מקום מחבק ואוהב להשקיע בו ולנוח בו מעמל היום. אבל העגונות הן נשים בלי העוגן הזה. הספינה שלהן רוצה להמשיך את מסעה לחוף מבטחים חדש, אך המציאות ההלכתית לא מאפשרת.

כמה טוב לראות נשים כאלה שהמציאות הפתיעה אותם בהעלמו של הבעל, ממשיכות לשוט בים החיים ומקימות בתים חדשים. בתקשורת ניתן לשמוע מידי פעם סיפורים מופלאים על הצלחות של עמותות ונשים עגונות לאתר בעלים או לגלות מה עלה בגורלם וכך לשחרר את עצמן מכבלי העגינות. אנו תקווה שאף אחד לא ידע עוד צער וכל אחד ואחת יחייה חיים מאושרים ונטולי דאגות.